השאלה:
השבתות עוברות עליי שחורות בלי טיפת אושר ההורים אני לא שופטת אותם אבל הם עושים קידוש , שרים מלאכי השרת ממשיכים לקידוש נטילת ידיים אוכלים וניגשים לחדר שלהם לראות טלווזיה נמאס לי יש צעקות כל הזמן בשבתות אני לא יכולה ככה כל שבת יוצא לי שאני בוכה ומבקשת מה' שאני לא רוצה להיות פה אוף למה כל הנסיוניות האלה נופלים עליי מה עשיתי שיש לי שבתות כאלה בלי טיפת אושר שההורים לא אכפת להם ממני ומדליקים בשבת עזור לי!
תשובה מאת - הרב רביד נגר
אחותי היקרה, אני מבין שיש לך צער גדול, אני לא יכול לשנות את ההורים שלך, אבל אני כן יכול לומר לך שכגודל הצער כך גודל השכר , "לפום צערא אגרא" , אם כך גלגלה ההשגחה העליונה , סימן שזו הדרך הטובה ביותר עבורך לתקן את התיקון שלך.
למה כל הניסיונות נופלים עליך? יכולות להיות הרבה תשובות , אחת מהם יכולה להיות העובדה שרוצים מן השמים לעזור לך לעבוד על המידות שלך , אבל היות ואף אחד לא הסמיך אותי להיות בורא עולם , אני אפסיק לנחש ואומר לך בוודאות 3 דברים.
א) אם זה המצב סימן שכך רצה ה'.
ב) אם זה המצב אפשר לכעוס ולהשתולל או לנסות להתמודד.
ג) ההתמודדות הכי נכונה והכי טובה היא ע"י אמונה ובהדרכת הרב ולא לבד !
לסיכום: אם אדם נסע ברכב ובדרך הייתה אבן גדולה שגרמה לו לעשות תאונה קשה, יש לו שתי אפשרויות להתמודד עם הדבר.
א) לכעוס , לבעוט באבן ולקלל ולהתמרמר.
ב) להאשים את עצמו ולומר , אם הייתי נזהר לא הייתי מתרסק ונכנס בעוצמה באבן.
אם ה' יתברך הציב בחייך הורים מסויימים (משל לאבן) ובמקום להתבונן בחכמה ולהבין שאת עומדת בניסיון ולנהוג בזהירות ולא לפעול בעוצמה אלא בזהירות ועדינות
בחרת לפעול בעוצמה ולצעוק על האבן , שום דבר לא יועיל ! כי כל יום מחדש את תיכנסי באבן בעוצמה ותעשי שוב תאונה , אבל אם תסעי בזהירות ותקיפי את האבן במקום להתמודד איתה חזיתית , אין לי ספק שהאבן לא תיפגע ואת לא תיפגעי.
לסיכום: אני מציע שתמשיכי לכבד את ההורים , תמשיכי להתפלל לה' שיתן לך שכל להבין איך לעבור את הניסיון הזה בצורה הטובה ביותר ומי יודע אולי בזכותך ההורים שלך יתחזקו , אם תדעי לשמש דוגמא אישית טובה , לשמוח , לחייך , לאהוב , לקרב בדרכי נועם והכי חשוב להבין את הראש שלהם. הם לא דתיים ! אל תנסי לשנות להם את דפוסי החשיבה בצורה כפייתית , תעשי את זה בחכמה ותראי להם שאין דבר נפלא יותר מלהיות דתיה , מתנהגים בדרך ארץ , מדברים בנחת , מתלבשים , ומחייכים!
למה כל הניסיונות נופלים עליך? יכולות להיות הרבה תשובות , אחת מהם יכולה להיות העובדה שרוצים מן השמים לעזור לך לעבוד על המידות שלך , אבל היות ואף אחד לא הסמיך אותי להיות בורא עולם , אני אפסיק לנחש ואומר לך בוודאות 3 דברים.
א) אם זה המצב סימן שכך רצה ה'.
ב) אם זה המצב אפשר לכעוס ולהשתולל או לנסות להתמודד.
ג) ההתמודדות הכי נכונה והכי טובה היא ע"י אמונה ובהדרכת הרב ולא לבד !
לסיכום: אם אדם נסע ברכב ובדרך הייתה אבן גדולה שגרמה לו לעשות תאונה קשה, יש לו שתי אפשרויות להתמודד עם הדבר.
א) לכעוס , לבעוט באבן ולקלל ולהתמרמר.
ב) להאשים את עצמו ולומר , אם הייתי נזהר לא הייתי מתרסק ונכנס בעוצמה באבן.
אם ה' יתברך הציב בחייך הורים מסויימים (משל לאבן) ובמקום להתבונן בחכמה ולהבין שאת עומדת בניסיון ולנהוג בזהירות ולא לפעול בעוצמה אלא בזהירות ועדינות
בחרת לפעול בעוצמה ולצעוק על האבן , שום דבר לא יועיל ! כי כל יום מחדש את תיכנסי באבן בעוצמה ותעשי שוב תאונה , אבל אם תסעי בזהירות ותקיפי את האבן במקום להתמודד איתה חזיתית , אין לי ספק שהאבן לא תיפגע ואת לא תיפגעי.
לסיכום: אני מציע שתמשיכי לכבד את ההורים , תמשיכי להתפלל לה' שיתן לך שכל להבין איך לעבור את הניסיון הזה בצורה הטובה ביותר ומי יודע אולי בזכותך ההורים שלך יתחזקו , אם תדעי לשמש דוגמא אישית טובה , לשמוח , לחייך , לאהוב , לקרב בדרכי נועם והכי חשוב להבין את הראש שלהם. הם לא דתיים ! אל תנסי לשנות להם את דפוסי החשיבה בצורה כפייתית , תעשי את זה בחכמה ותראי להם שאין דבר נפלא יותר מלהיות דתיה , מתנהגים בדרך ארץ , מדברים בנחת , מתלבשים , ומחייכים!
